אגרות חוב ממשלתיות מיועדות צמודות למדד (Designated Bonds) נחשבות לאג"ח פופולריות בזכות היותן אג”ח המבטיחות תשואה גבוהה. ההקצאה של אגרות חוב מיועדות הוגדלה, ועובדה זו מיטיבה באופן משמעותי עם חוסכים מבוגרים ועם פנסיונרים, שייהנו כעת מאפשרות לתשואה גבוהה מאוד.
מהן אגרות חוב מיועדות ומה ההבדלים בין אגרות חוב מיועדות לכאלו שאינן מיועדות?
אגרות חוב מיועדות הן אגרות חוב בעלות מאפיינים ייחודיים ההופכים אותן לשונות מאגרות חוב סטנדרטיות. מהם אותם המאפיינים? ובכן, הן אגרות חוב והן אגרות חוב מיועדות מונפקות על ידי המדינה ושני סוגי אגרות החוב צמודות למדד, כשיתרונן המרכזי של המיועדות טמון בעובדה שהן נושאות ריבית המובטחת על ידי המדינה. הריבית של אגרות חוב מיועדות היא מאד אטרקטיבית ומבטיחה תשואה ריאלית של 4.86%, שהיא תשואה גבוהה בהרבה בהשוואה לנתיבי השקעה אחרים. תשואה זו לא רק ריאלית וגבוהה, אלא היא גם מובטחת – מה שהופך את האג"חים הללו לאגרות חוב מבטיחות תשואה.
אגרות חוב מיועדות מוגבלות ברכישה
בזכות יתרונן הבולט של אגרות חוב מיועדות, הן נחשבות למוצר פנסיוני מבוקש, אולם היכולת לרכוש אותן מוגבלת בשני אופנים: ראשית, רק מספר גורמים זכאים לרכוש אגרות חוב מיועדות. שנית, רכישתן מוגבלת להיקפים מצומצמים בלבד. אגרות חוב מיועדות אינן נסחרות בבורסה ומשקיעים פרטיים אינם יכולים לרכוש אותן. כלומר, הן אינן אג"ח סחירות, בשונה מאגרות חוב ממשלתיות, שהן סחירות ונרכשות בכל יום עסקים בבורסה כדבר שבשגרה.
השקעה באגרות חוב מיועדות
בעבר, טרם הגבלת ההנפקה של אגרות חוב מיועדות, היו אלו מונפקות לכל מי שניהל מוצרי פנסיה. עקב האטרקטיביות הגבוהה שלהן, אגרות החוב המיועדות היוו את מרבית ההשקעה בקרנות הפנסיה. עד שנת 2003 עמדה ההשקעה באג"ח מיועדות על 70%. לאחר ההחלטה של בנימין נתניהו (שכיהן כשר אוצר בתקופה זו) להפחית את הנפקת האג"ח המיועדות, הושקעו בהן רק 30% מכספי המשקיעים בקרנות הפנסיה. הפחתה זו חוללה שינוי דרמטי בשוק הפנסיה וגרמה להגדלת ההשקעות של חלק ניכר מכספי הפנסיה בשוק החופשי. אולם כעת נערך שינוי דרמטי נוסף, שיטרוף מחדש את הקלפים: הגדלת הזכאות לאגרות חוב מיועדות מ-30% ל-60% לחוסכים מבוגרים.
שינוי דרמטי לטובת החוסכים המבוגרים
השינוי שנכנס לתוקף ביולי האחרון קובע כי מקבלי הקצבאות בקרנות הפנסיה החדשות יוכלו להשקיע באגרות חוב מיועדות בהיקף של 60%, ולא 30% כפי שהיה נהוג משנת 2004. יתר החוסכים יוכלו להשקיע בשאר אגרות החוב. המשמעות של השינוי היא הקטנת הגרעון האקטוארי ומניעת היווצרותו, לפחות בקרב חוסכים חדשים. רבים תולים תקוות בשינוי זה ושואפים כי הוא יחזק את חוסנם של החוסכים לפנסיה.
