החל מיולי 2017 נכנסה לתוקפה רפורמה חדשה בכל הקשור לקרנות הפנסיה שלנו. רפורמה זו כוללת הגנה על כספי חסכונותיהם של מקבלי הקצבאות, הציבור המבוגר, בעודה חושפת את חסכונותיו של הדור הצעיר לסיכונים רבים יותר בשוק ההון. המשמעות של הצעד הזה בפועל היא קבלת פחות כסף ברגע הפרישה לאור תשואה שאיננה מובטחת, כיוון שהיא חשופה לתנודות השונות בשוק ההון – על כל המשתמע מכך.
מה כוללת הרפורמה החדשה?
אם עד היום נהנו החוסכים לפנסיה מתשואה מובטחת על אחוז גבוה מחסכונותיהם ליום הפרישה, הרי שהרפורמה החדשה בקרן הפנסיה משנה לחלוטין את כללי המשחק והופכת את החוסכים לנתונים לתנודתיות הרבה בשוק ההון ולכל השינויים החלים בו במהלך השנים. זאת בניגוד למקבלי הקצבאות עצמם, הנהנים מהגנה גבוהה על חסכונותיהם.
הקרנות החדשות המוצעות כיום לחוסכים מציעות הגנה מיוחדת בשם "איגרות חוב מיועדות", המדברת על הצמדתן של קרנות הפנסיה של כלל החוסכים למדד ועל קבלת תשואה שנתית של 4.86 אחוז. בפועל, היוצאים לפנסיה המבקשים לפדות את קצבת הזקנה שלהם נדרשים להתמודד עם פרמטר נוסף, המכונה "מקדם המרה". משמעות הדבר בפועל היא שאותו סכום קצבה שהצטבר עם השנים מחולק למקדם ההמרה שנקבע ברגע החתימה על הסכם הפנסיה.
איך זה עובד בפועל?
מקדם ההמרה עצמו נקבע תוך התייחסות לתשואה שתניב הקרן על השקעותיה, כשהתשואה הריאלית השנתית שנקבעה בהתאם למקדם ההמרה עומדת על 4%. תשואה זו, כפי שיודעים הבקיאים בתחום, איננה התשואה הצפויה: במציאות, ריבית החיסכון עומדת על בין 1.5% עד 2%, מה שהופך את הקרן עצמה לקרן בגירעון. גירעון זה מתחלק בסופו של דבר בין כל המבוטחים ובין כל מקבלי הקצבאות. אלה, בסופו של דבר, גם סובלים מכך ורואים ירידה בחסכון שצברו ובקצבה שיקבלו בפועל.
לעומתם, מקבלי הקצבאות בעת הנוכחית נהנים מהגנה רבה על התשואות המובטחות להם ומוודאות בנוגע לסכום החודשי שהם מקבלים. העניין איננו רווחי למדינה, שאיננה מוכנה להקצות יותר אגרות חוב כאלו, שאותן היא מסבסדת. כל זאת ועוד הוליד את הרפורמה החדשה, שאמנם מבטיחה למקבלי הקצבאות הגנה רבה מאוד ותשואה גבוהה בפועל, אולם יוצרת בשל כך גירעון בקרנות הפנסיה, המשפיעות על החוסכים עצמם ועל הקצבה שיקבלו במועד הפרישה. מקבלי ההחלטות מדברים על כך שמדובר במספר מצומצם של מקבלי קצבאות (45,000 איש בסך הכול וסכום של 17 מיליארד ש"ח), מה שיהפוך את התהליך כולו להדרגתי.
לסיכום
בשורה התחתונה, מטרתה של הרפורמה החדשה היא להגן על כספיהם של החוסכים. עם זאת, בפועל הדבר רלוונטי רק למקבלי הקצבאות, הנהנים מהגנה רבה על קצבת הפנסיה שלהם, בעוד שהצעירים החוסכים כעת כפופים לטלטלות שוק ההון.