הישראלים למדו להכיר במהלך השנים את קרנות ההשתלמות. הן נחשבות לפתרון אידיאלי לחיסכון לטווח בינוני עד ארוך, ומציעות יתרונות משמעותיים בהשוואה לאפיקי חיסכון אחרים: הטבות מס, אפשרות לנזילות (את הכספים ניתן למשוך לאחר שש שנים) ועוד. גם אתם רוצים לפתוח קרן השתלמות, אבל אינכם יודעים מה לעשות, כיצד להתחיל ובעיקר למי לפנות. הדעה הרווחת כיום בזירה הכלכלית היא שהגודל בהחלט משחק תפקיד בקביעת האטרקטיביות של קרן השתלמות.
קווים לדמותו של שוק קרנות ההשתלמות בישראל
הנתונים של שנת 2016 מצביעים על צמיחה של כ-8.5% בקרנות ההשתלמות, כאשר בנקודת הזמן הנוכחית מנוהלים בקרנות השונות כ-185 מיליון דולר. קצב צמיחה זה אמנם נחשב לקטן ביחס לשנים קודמות, כשנהוג לייחס אותו במידה רבה לגידול במשיכות מכספי קרנות השתלמות שחל בשנה זו. במילים אחרות: אף על פי שהיה גידול בקרנות, העובדה שכספים של קרנות השתלמות רבות נמשכו פגם מעט בהיקפו של התחום בישראל. לא בטוח שזה חיסרון, כי הרי רבים בוחרים מראש קרן השתלמות במטרה למשוך ממנה כספים תוך פרק זמן קצר יחסית.
הנתונים לגבי התשואה הממוצעת של קרנות ההשתלמות ב-2016 מעודדים במיוחד. הם מצביעים על תשואה ממוצעת של 3.2%, מה שגבוה בשתי עשיריות מקופות הגמל וזהה לתשואות של פוליסות הביטוח מסוג קרן י' החדשה. הנתונים האלה מרשימים ואפילו מפתיעים על רקע הציפייה שהתשואות במכשיר חיסכון לטווח בינוני יהיו נמוכות. הרי ידוע שהתשואות נוטות לגדול ככל שמשך החיסכון ארוך יותר.
השמות המובילים בתחום
הדירוג של מגזין כלכליסט ו-IFO בשנת 2016 הציג בראש הרשימה את ילין לפידות, שבלטה גם בשיעור הגבוה של נכסי הקופה שהושקעו במזומן (כחמישית). הנתונים הראו הבדלים ברמת התשואות בין קרנות השתלמות שונות, ככל הנראה עקב הבדלים בביצועי הקרנות בצד המנייתי.
במקום השני בדירוג ניתן למצוא את מסלול אנליסט השתלמות כללי, שככל הנראה קיבל מקום גבוה בדירוג כיוון שמנהליו נמנעו מלהמר על מניות בתחום הפארמה. במקום השלישי בדירוג הייתה אלטשולר שחם.
