בשונה משאר מגזרי המשק, רוב המורים והגננות נוהגים להשתמש בכספים שצברו בקרן ההשתלמות לצורך יציאה לשנת שבתון (שנת השתלמות), שבה אינם עובדים בהוראה או שאינם עובדים כלל. לכן, מעבר לחשיבות הגבוהה במיוחד של קרן ההשתלמות עבורם, עליהם גם לחסוך בה סכום כספי גבוה יותר.
איזה סוגי קרנות השתלמות קיימות למורים ולעובדי הוראה?
למורים ולעובדי הוראה קיימים שני סוגי קרנות השתלמות:
- קרן השתלמות למורים ולגננות.
- קרן השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים.
סכומי הצבירה בקרן השתלמות למורים
כאמור, הצבירה בקרן ההשתלמות של מורים גבוהה יותר מבשאר ענפי המשק, והיא מורכבת מ- 8.4% מהשכר המופרש על-ידי המעסיק, ו- 4.2% מהשכר המופרש על-ידי המורה, כך שבסך הכול בכל חודש מופרש לטובת המורה סכום השווה ל- 12.6% משכרו לעומת 10% באשר ענפי המשק.
הפקדות של המעסיק העולות על האחוז שצוין לעיל יחשבו להכנסה של העובד כבר במועד הפקדתן בקרן ההשתלמות ולכן העובד יחויב עליהן במס הכנסה. כמו כן, בעת משיכת הכסף מקרן ההשתלמות הוא יידרש לשלם מס רווחי הון על הרווחים שהופקו על הסכומים העודפים שהפקיד עבורו המעסיק
מלבד מקרים מיוחדים, אם המורה או הגננת מושכים את הכסף ללא יציאה להשתלמות, הם יכולים לקבל רק 90% מהכסף שהופרש על-ידי המעסיק.
משיכת כספים מקרן ההשתלמות לעובדי הוראה
משיכת הכספים מקרן ההשתלמות, לכל מטרה וללא תשלום מס, אפשרית לאחר שש שנים. הפטור ממס מקיף הן את הפקדות המעסיק והן את רווחי ההון שההשקעות שביצעה קרן ההשתלמות הפיקו.
משיכת כספים מקרן ההשתלמות לפני תום שש השנים ממועד פתיחתה תחויבת בתשלומי מס הכנסה על הפקדות המעביד בהתאם למדרגות המס של העובד במועד משיכת הכסף. הרווחים שהפיקה הקרן יחויבו במס רווחי הון.
לסיכום, עבור מורים וגננות קרן השתלמות הנה כלי חיוני, הן מכיוון שרכישת והעמקת הידע הינם מרכיב מרכזי בעיסוקם, והן מכיוון שאינטנסיביות עבודתם הופכת את שנת השבתון להכרח בריאותי. לפיכך רצוי לבחון היטב את סוג ואופי קרן ההשתלמות, ולהתאימה לצרכים הספציפיים של כל עובד הוראה.