חברות P2P הינן חברות שמפעילות אתרי אינטרנט למתן הלוואות חברתיות בין לווים ומלווים שהינם אזרחים, ושלא באמצעות הבנקים ויתר המוסדות הפיננסיים. בחודש יולי 2017 אישרה הכנסת את תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, אשר נועד להסדיר לראשונה את פעילותן של האתרים האינטרנטים למתן הלוואות חברתיות בארץ.
ביום 1.2.2018 חוק הלוואות חברתיות נכנס לתוקף, כחצי שנה לאחר מועד אישורו בכנסת. מי שנבחרה לפקח על הפלטפורמות במסגרת החוק החדש הינה רשות שוק ההון אשר בראשה עומדת הממונה על רשות שוק ההון, הגב' דורית סלינגר.
אחד האתגרים המרכזיים שחברות ה-P2P נאלצות להתמודד עמם הינו ההגנה על כספי המלווים/המשקיעים. מנגנון ההגנה הנפוץ כיום הינו הפרשה לקרן בטחון, שמשמשת כקרן לערבות הדדית בין המשקיעים השונים. המדובר בהפרשה שכל מלווה נדרש לבצע מסכום ההפקדה הראשוני שלו, ואשר נועדה לשלם למלווים הלוואה שלא נפרעת על ידי לווה שלא עומד בהחזר התשלומים החודשיים. ההפרשה נגבית באחוזים משווי כל תיק ההשקעה של המשקיע, וזאת מייד עם ביצוע ההפקדה. כלומר, כאשר המשקיע מפקיד סכום כסף כלשהו להשקעה, עליו להפריש, מייד עם ביצוע ההפקדה, אחוזים מסוימים מהכסף לטובת הקרן. ניקח לדוגמא משקיע שהפקיד בתיק שלו סך של 500,000 ש"ח. במידה ועליו להפריש 2% מהשקעה זו לקרן הביטחון, אזי עלות ההגנה שלו תסתכם בסך של 10,000 ₪, וזאת כבר במועד ההפקדה.
לעומת זאת, חברת טריא פיתחה שני מנגנון הגנה ייחודיים, זולים בהרבה, שמבוססים על גביית עמלה רק בגין הלוואות שנמצאות בחשיפה גבוהה מדי, להבדיל מגביית עמלה בגין שווי התיק כולו, כמו במקרה של ההפרשה לקרן ביטחון. מדובר במנגנונים שמגנים על כספי המלווים בעלות מינימאלית, ומבלי להפוך למקור רווח נוסף לטריא: האחד בשם מנגנון SAFE-200, אשר ניתן למשקיעים בחינם וללא עלות, והשני בשם מנגנון SAFE-500 שכפוף לתשלום בעלות סמלית.
השאירו את פרטיכם ותיהנו ממגנון ההגנה הטוב ביותר !
במסגרת מנגנון SAFE-200, המשקיע צריך לשלם עמלה רק על הלוואות בעלות חשיפה גבוהה מדי, ורק במהלך התקופה שבה הן נמצאות בסיכון. הלוואה עם חשיפה גבוהה מדי הינה הלוואה אחת שבה הושקע סכום של מעל 0.5% משווי כל התיק של המלווה (לדוגמא, בהנחה שהתיק של המלווה הינו בסך של 500,000 ₪, אזי 0.5% מתוכו הינו סך של 2,500 ש"ח).
ככלל, המערכת של טריא מפצלת את ההשקעות של המלווה (לדוגמא, המערכת לוקחת הלוואה אחת של 400 ש"ח ומפצלת אותה לארבע הלוואות קטנות של 100 ש"ח כל אחת). לפיכך, אם למלווה יש הלוואה עם חשיפה גבוהה מדי, כלומר, הלוואה בה המלווה מושקע מעל 0.5% משווי כל התיק שלו, ולקח לאותה הלוואה ארבעה ימים להתפצל להלוואות נוספות, אזי המלווה יצטרך להפריש למנגנון ההגנה רק על ההלוואה הזו, ורק לתקופה בה קיים הסיכון העודף.
לשם ההמחשה, נחזור לדוגמא עם המשקיע שהפקיד בתיק שלו סך של 500,000 ש"ח. כאמור, במידה ועליו להפריש 2% מהשקעה זו לקרן הביטחון, אזי עלות ההגנה שלו תסתכם בסך של 10,000 ₪, וזאת כבר במועד ההפקדה. לעומת זאת, במידה והמשקיע יבחר במנגנון ההגנה של טריא, עלות ההגנה שלו תסתכם בכמה עשרות ש"ח, ואף זאת רק כאשר ההלוואות נמצאות בסיכון.
כמו כן, התשלום בגין מנגנון ההגנה ינוכה על ידי טריא רק בזמן קבלת ההחזרים למשקיע, כך שלמעשה התשלום אינו יוצא מכיסו. בדרך זו ההפרשה למנגנון ההגנה של טריא נעשית רק מהרווח שמתקבל בתיק ורק בגין ההלוואות הספציפיות שבהן ישנה חשיפה חריגה, וזאת כדי להגדיל את היקף הרווח שיישאר למשקיע.
במידה וחל פיגור בהלוואה בעלת חשיפה גבוהה מדי, לאחר 60 ימים מנגנון ההגנה שואב את החשיפה העודפת מהמלווה וממשיך בגביית החוב. אם הלוואה לא בחשיפה גבוהה מדי – אז אין בעיה. המלווה כמעט ולא חשוף.
מנגנון SAFE-500 הינו שכבה נוספת של הגנה שהמלווה יכול ליהנות ממנה, בכפוף לתשלום עלות סמלית. במסגרת מנגנון זה המשקיע צריך לשלם עמלה רק מהרגע שתיקו לא פוזר על לפחות 500 הלוואות קטנות עם רמת חשיפה בהלוואה מסויימת של 0.2% מהתיק (במקום 0.5% לגבי מנגנון SAFE-200). התשלום בגין מנגנון זה גם הוא ינוכה על ידי טריא רק בזמן קבלת ההחזרים למשקיע.
