הלוואות חברתיות הינן הלוואות שניתנות על ידי אזרחים יחידים לאזרחים יחידים או לעסקים באמצעות אתרים אינטרנטים, ללא בנקים, חברות אשראי, או שוק אפור, ומבלי שהחברות שמפעילות את האתרים האינטרנטים ייטלו על עצמן את הסיכון של אי החזר החוב. בדרך זו ניתן לצמצם את עלויות האשראי ואחוזי הריבית שגובים הגופים הפיננסיים, ולפתוח אפשרויות חדשות של השקעה או לקיחת הלוואה למי שאינם מקבלים מענה במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת. בחודש יולי 2017 אישרה הכנסת את תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, אשר נועד להסדיר לראשונה את פעילותן של האתרים האינטרנטים למתן הלוואות חברתיות בארץ.
ביום 1.2.2018 חוק הלוואות חברתיות נכנס לתוקף, כחצי שנה לאחר מועד אישורו בכנסת. מי שנבחרה לפקח על הפלטפורמות במסגרת החוק החדש הינה רשות שוק ההון אשר בראשה עומדת הממונה על רשות שוק ההון, הגב' דורית סלינגר.
מקובל לכנות את ההלוואות החברתיות בכינויים נוספים כגון "הלוואות המונים" או "Crowd Funding", וכן "הלוואות עמית לעמית" או "הלוואות P2P", מלשון Peer To Peer (פירוש המילה Peer הינו "עמית").
המלווים של ההלוואות החברתיות אמורים לקבל תשואה סבירה ביחס לאגרות חוב ולאפיקים סולידיים אחרים. לטענת חברות ה-P2P שמפעילות את האתרים האינטרנטיים למתן הלוואות חברתיות מדובר בתשואה ממוצעת בשיעור של 5% – 7%.
השקיעו עכשיו ותוכלו להינות מריבית אטרקטיבית של 6.8% ברוטו על כספכם
הפעילות בתחום ההלוואות החברתיות מתנהלת בבסיסה באופן הבא:
(1) רישום לאתר האינטרנט: ראשית יש להירשם לאחד מהאתרים האינטרנטים של החברות שעוסקות במתן הלוואות חברתיות, וזאת כלווה או כמלווה/משקיע.
(2) הגשת בקשה להלוואה: מי שנרשם כלווה, זכאי להגיש בקשה לקבלת הלוואה בסכום מסוים, בכפוף למגבלות של סכום קרן ההלוואה ותקופת פירעון קבועה מראש (בין 6 חודשים ל 60 חודשים). בנוסף לבקשה, יש למלא שאלון ולשלוח מסמכי זיהוי שונים, כפי בקשת כל אתר ואתר.
(3) בדיקת בקשת ההלוואה ואישורה: עם הגשת הבקשה, אנשי אתר האינטרנט יבדקו את יכולתו של המבקש לפרוע את ההלוואה המבוקשת על ידו באמצעות המודל שהאתר קבע לעניין זה (לפי קריטריונים כגון שכר, השכלה, קביעות בעבודה, והמסמכים שנשלחו על ידי המבקש לבקשת האתר), וכן יקבעו את רמת הסיכון שלו. ההערכה היא שהחברות מאשרות בין 10% ל-25% מהבקשות להלוואה. לאחר מכן תימסר למבקש הודעה שתפרט האם בקשתו אושרה ומהו גובה הריבית שנקבע לה. מדובר בריבית שנתית קבועה מראש, אשר נקבעת לכל הלוואה בנפרד בטרם קבלת ההלוואה, וזאת בהתאם לקריטריונים שונים כדוגמת דירוג האשראי ורמת הסיכון של הלווה, משך זמן ההלוואה המבוקשת, וכדומה. באופן כללי ניתן לומר כי הריבית בהלוואות הללו איננה בהכרח זולה מהמערכת הבנקאית, ובדרך כלל הינה זהה פחות או יותר לריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי האשראי, אם כי היא נמוכה בהרבה מהריבית שנגבית בשוק האפור.
(4) פרסום הבקשה באתר האינטרנט: במידה והבקשה אושרה, היא תצורף לרשימת בקשות ההלוואות המתפרסמות באתר האינטרנט, באופן לפיו כל מלווה יכול לבחון את הבקשה, ולהחליט האם ברצונו להשקיע בה או לא. ככלל, אתרי האינטרנט נוהגים להגביל בעצמם את אחוז ההלוואה שיוקצה להלוואה בודדת, וזאת כדי לפזר סיכונים בין מלווים רבים. בדרך זו הפגיעה בכל מלווה תהיה קטנה יותר במידה והלווה לא יצליח להחזיר ולפרוע את מלוא ההלוואה.
(5) אופן ביצוע ההלוואה: לכל מלווה נפתח חשבון נאמנות בבנק בו המלווה רשום כנהנה בחשבון, ואשר משמש את החברה לצורך העברת תשלומים בין המלווים ללווים. תשלומי החזר ההלוואה לחשבון הנאמנות מתבצעים דרך חשבון הבנק של הלווה, על ידי חתימה על הוראת קבע ובהתאם להסכם עם החברה. במידה וקיים פיגור בהחזר ההלוואה, החברה תפעיל את הייעוץ המשפטי שלה ותנקוט בהליכים לגביית החוב, בדומה לתהליכים שנעשים במערכת הבנקאית
יובהר כי החברה עצמה איננה צד להלוואות וכספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה, ואת הרווח שלה היא גוזרת באמצעות גביית עמלות מהלווים ו/או מהמלווים, בשיעור של כ-1%, וזאת בעת העברת התשלומים בחשבון הנאמנות. בנוסף, הסיכון של אי פרעון ההלוואות מוטל על המלווים בלבד. למלווים אין כל זכות תביעה מול החברה בכל צורה שהיא לגבי פירעון ההלוואה, אלא רק מול הלווים בלבד.
